רמקולים, סטריאו ורמקולים

רמקולים

רמקולים הם נושא בעייתי וכאוב בכל מערכת סטריאו למוזיקה או לקולנוע ביתי. הסיבה לכך פשוטה - רוב האנשים רואים ברמקול את החלק החשוב ביותר במערכת, ולכן הם נוטים להשקיע בו את מירב התקציב. כתוצאה מכך, יש הרבה יותר יצרני רמקולים מיצרנים של כל פריט מערכת אחר - והבלבול גדול. כל יצרן מנסה כמובן לגרום למוצר שלו להישמע "אחר" ו"מיוחד", וכיוון שרמקולים הם הפריט שבו ניתן לעשות מניפולציות בקלות הרבה ביותר - התוצאה היא בלבול רב במיוחד. אם נוסיף לכך את העובדה, שמתח הרווחים על רמקולים (באחוזים) הוא הגבוה ביותר, ושהשונות במתח הרווחים בין סוגים שונים של רמקולים מיצרנים שונים גם היא גדולה ביותר, ברור שהאינטרס המסחרי של החנות וההחלטה מה למכור ועל מה להמליץ מתוך המבחר הקיים, אינו בהכרח רק טובת הצרכן.

בעיה נוספת היא הדעות הקדומות של הקונים, שהן רבות במיוחד בתחום הרמקולים. למשל, שלהספק יש חשיבות לצליל של הרמקול; שרמקול ריצפתי טוב יותר מרמקול מדף או מרמקול קטן יותר; שרמקול עם יחידות רבות עדיף על רמקול Two-Way פשוט יחסית, וכו'. כל אלו הן דעות קדומות ומוטעות.

ואם כל זה אינו מספיק - רמקול הוא האלמנט הגדול והבולט ביותר במערכת, ועיצוב הבית מכתיב פעמים רבות את גודלו, סוגו ומיקומו.

חשיבות הרמקול למערכת

כשחושבים על השפעת רכיבי המערכת על הצליל, נטיית רב האנשים היא להגדיר את הרמקול כפריט החשוב ביותר, ולהוציא עליו את רוב התקציב. ובכן, זה אינו כך. כל רכיב במערכת משפיע במידה שווה פחות או יותר. כדאי לזכור, שרמקול טוב משמש מעין "זכוכית מגדלת " למערכת - ככל שהוא טוב יותר הוא יחשוף בעיות רבות יותר במגבר או ב - CD. מערכת עם אלקטרוניקה זולה ובינונית ורמקולים יקרים ואיכותיים מאד תשמע לכן פחות טוב ממערכת, שבה התקציב חולק באופן שווה בין כל הרכיבים.

מצד שני, לרמקולים יש את ההשפעה הברורה ביותר על הצליל - שום הבדל בין מגברים לא יתקרב אפילו להבדל בין רמקול מוניטור קטן וצעקני לרמקול ריצפתי ענק עם באס חזק ודומיננטי. האם זה אומר כי הרמקול הוא דווקא הרכיב בו יש להשקיע את רוב תקציב המערכת? ובכן, לא. העניין מתמצה בכך שלכל אדם טעם משלו, הנובע בין השאר מסוג המוזיקה שהוא שומע, וטעם זה מכתיב את "הקטגוריה" של רמקול בה יבחר. לדוגמא, מי ששומעים בעיקר סונטות לפסנתר ומי ששומעים בעיקר טכנו או מוזיקת מועדונים, יבחרו סוגים שונים לגמרי של רמקולים. כל אחד מהם, בתוך "סוג" או "קטגוריית הרמקולים שמתאימה לו, יוכל כמובן לעלות באיכות ככל שיעלה במחיר. אבל, ההבדלים באיכות הצליל שיתקבלו על ידי שיפור כזה יהיו באותה רמת החשיבות כמו ההבדלים בהגברה או ההבדלים באיכות ה - CD שיתקבלו עם העלאת תקציב הקניה.

במילים אחרות, השוואת סוגים או קטגוריות רמקולים שונות (מוניטור קטן מול רמקול ריצפתי ענק, למשל) הן מטעות ואינן רלוונטיות כשמדובר בתקצוב המערכת. ההבדל בין שני מוניטורים, או ההבדל בין שני רמקולים ריצפתיים גדולים, הוא ההבדל אליו יש להתייחס.

גם כאשר קונים רמקולים למערכת, השיקול החשוב צריך להיות מה מטרתה העיקרית - מוזיקה או קולנוע ביתי. לקולנוע ביתי הגורם החשוב, אולי יותר מכל, הוא הטווח הדינמי והיכולת להעביר אפקטים בצורה מצמררת. למוזיקה, הגורם החשוב ביותר הוא טבעיות הצליל והעברת כוונת המבצע בצורה האופטימלית ובהתאם לסוג המוזיקה. לכן, מי שמשווים רמקולים מתוך מטרה להשתמש בהם לקולנוע ביתי בעיקר, אינם יכול להסתפק בהדגמה הכוללת קווארטטים קלאסיים או ג'אז. במקביל, למי שמוזיקה מאד חשובה להם, הדגמה של פסקול סרט ג'יימס בונד במערכות רמקולים שונות לא תיתן שום מידע השוואתי רלוונטי.

סוגי רמקולים לפי גודלם

ניתן לחלק את הרמקולים לקטגוריות שונות לפי גודלם. חלוקה זו חשובה מאד משתי סיבות: ראשית כל, בהרבה מאד בתים השיקול האסתטי הוא בעל חשיבות מכרעת, ושנית - לגודל הרמקול יש קשר לסוג הצליל שאפשר לצפות לקבל ממנו. לכל כלל יש כמובן יוצא מן הכלל, אבל באופן כללי מאד ניתן לחלק ולהעריך כך:

1. סטליטים: רמקולים זעירים - 10 עד 15 ס"מ גובה ועם עומק זניח כמעט, המיועדים להיות צמודים לקיר. היתרון העיקרי - אסתטיקה. החסרון העיקרי הוא הצליל - צעקני בדרך כלל ו"רזה" מאד, בינוני בסרטים ורע מאד במוזיקה. הסאב-וופר המסופק בדרך כלל עם מערכות כאלה הוא בעצם וופר (כלומר יחידה המוציאה תדירויות באס לא נמוכות במיוחד) המוסיף בדרך כלל קצת אנרגיה בתחומי המיד-באס, אך אינו מהווה פתרון פלא ואינו פותר את בעיות הדינמיקה ואת החוסר באינפורמציה בתחומי המידריינג' של מערכות אלה.
2. רמקולים שקועים בקיר - In Wall : עוד פתרון שמטרתו להעלים את הרמקול הוא השקעתו בקיר. רמקולים כאלה יכולים להישמע טוב, אבל הם יקרים יחסית ובמחירם ניתן להשיג רמקולים "רגילים" טובים הרבה יותר. בסוג זה של רמקולים יש תקרת בצועים, כך שבמערכות High End טובות ויקרות באמת, אין להם עדיין מקום.
3. מוניטורים (או רמקולי מדף) - רמקולים הזקוקים למעמד נפרד עליו הם עומדים. מדף קיר איננו בדרך כלל פתרון מומלץ, ולמעמד עצמו השפעה ניכרת על הצליל. למוניטורים יתרונות וחסרונות ברורים בתחום הצליל:
   • א. באס מוגבל, בשל הגודל הפיזי. מוניטורים טובים יכולים להוציא כמות באס מכובדת ומספקת לרוב הטעמים, אבל לעולם לא ירדו לתדירויות נמוכות באמת.
   • ב. הקופסה הקטנה מאפשרת ליצרן להשקיע את הכסף במקום הנכון - טיב הקופסה (עובי, חיזוקים פנימיים, חיבורים מסיביים), טיב היחידות, טיב הרכיבים הפאסיביים. אם הוא עושה זאת נכון, התוצאה היא צליל חי ומפורט מאוד, כזה שקשה מאוד להשיג ברמקולים ריצפתיים גדולים.
   • ג. לקופסה קטנה גם פחות תדרי תהודה עצמית ופחות בעיות צבע של הצליל. היתרונות, שוב, מתבטאים בחיות ובטבעיות של הצליל.

4. רמקולים ריצפתיים - בכל הגדלים ומכל הסוגים. רמקול ריצפתי זול הוא מקור לבעיות קשות. צליל עמום, חוסר פירוט, צורמנות (כתוצאה מנסיון היצרן לכסות על בעיות הבאס של הרמקול) וכיוצא בזה. היתרון הפוטנציאלי של רמקול ריצפתי טוב הוא ביכולת לרדת נמוך בבאס, וכן בתחום הדינמי העדיף בדרך כלל על מוניטור.
5. סאב-וופרים - סאב-וופר אמיתי יוציא רק תדירויות נמוכות ביותר כדי לתמוך ברמקול בתחום זה. מוצר זה נועד בעיקר להעברת התפוצצויות במערכת קולנוע ביתי - בהשמעת מוזיקה הוא בדרך כלל פוגע באיכות, אלא אם הושקע בו סכום גבוה, והושקעו בכיוונו ומיקומו זמן ומאמץ רב. ככלל - לשמיעת מוזיקה - עדיף לקנות רמקול גדול יותר ועם יותר באס מאשר זוג מוניטורים עם סאב וופר. זה אינו מוצר פלא, שמוסיף באס בקלות ובזול למערכת שחסר לה באס.- אם זה היה כך, כל יצרני הרמקולים היו משלבים סאב וופרים במוצרים שלהם.

התאמת ומיקום רמקולים בחדר

בשל יצירת גלים עומדים בחדר, מיקום הרמקולים הוא קריטי ביותר. כמה חוקים כלליים מאד:

1. ככל שהרמקול גדול יותר ועם יחידות באס גדולות יותר, הוא יצטרך חדר גדול יותר וכנראה גם מרחק רב יותר מהקירות.
2. רב סוגי הרמקולים יעדיפו מרחק ניכר מהקיר האחורי ומהקירות הצדדיים של החדר.
3. רמקולים, הממוקמים רחוק מידי זה מזה, יאבדו את היכולת לתת "center image" משכנע. יש לנסות ולקרב אותם זה לזה תוך השמעת הקלטה טובה עד שמרגישים שהכלי/הזמר, שאמורים להיות במרכז, אכן נשמעים משם.
4. רמקול עם באס ריפלקס אחורי חייב מרחק מינימלי של לפחות 40 ס"מ מהקיר האחורי (ולפעמים הרבה יותר).
5. יש לנסות זוויות שונות של הרמקול כלפי נקודת הישיבה.

בחירת רמקולים למערכת -מוזיקה

הדרך היחידה להערכת היכולת המוזיקלית של זוג רמקולים היא הקשבה ארוכה למוזיקה מוכרת היטב - רצוי מאד עם המגבר אתו הרמקולים אמורים לעבוד בבית. רצוי מאד, שרק זוג רמקולים אחד יהיה נוכח בחדר ההאזנה באותו זמן, ושהחלפה בין הרמקולים תעשה ידנית (פירוק וחיבור החוטים) ולא על ידי מרכזיה. מרכזיה היא בהכרח גורם מגביל שאינו מאפשר מיצוי ביצועי מערכת ורמקולי High End.

בחירת רמקולים למערכת - קולנוע ביתי

גם כאן, הבחירה צריכה להיות מבוססת על האזנה (ובמקרה זה גם צפייה) בחומר מוכר. מספר הרמקולים הגדול המעורב בעניין, הופך הדגמה כזו לעניין מורכב.

באשר לחלוקת התקציב בין הרמקולים השונים: אם התקציב אינו מוגבל, יש לבחור ברמקולים קדמיים ואחוריים זהים, עם סנטר התואם להם המומלץ על ידי היצרן. הרמקולים צריכים להיות Full Range - כלומר בעלי יכולת לרדת לתדירויות נמוכות, והסאב וופר - אם יש בו צורך - צריך להיות מכוון לעבודה בתחום של הבאסים הנמוכים ביותר (40 הרץ ומטה) - ורק שם. אם התקציב מוגבל, אפשר לקצץ באיכות הרמקולים האחוריים, אחר כך באיכות הסאב וופר. הסנטר והרמקולים הקדמיים הם עדיין אלו שמעבירים את האינפורמציה החשובה ביותר, וכדאי לנסות לא להתפשר עליהם יותר מידי.

למוזיקה ולקולנוע ביתי

השיקול במה לבחור למערכת לשימוש כפול כזה הוא פשוט - ככל שהמוזיקה היא האלמנט הקובע יותר והחשוב יותר עבור המשתמש, תהיה ההשקעה ברמקולים הקדמיים גבוהה יותר, וזאת על פי הקריטריונים של בחירת רמקולים למוזיקה, כפי שתוארו למעלה. הסאב-וופר והרמקולים האחוריים יהיו פחותים בחשיבותם ככל שלמוזיקה תפקיד חשוב יותר עבור המשתמש, הוא יכול להתפשר עליהם יותר, עד כדי ויתור על הסאב-וופר וצמצום התקציב לרמקולים האחוריים למינימום שבמינימום. הסנטר דורש אמנם השקעה סבירה, כדי שלא יהיה נחות מידי יחסית לרמקולים הקדמיים, אך שוב - ככל ששעות העבודה שלו נמוכות יותר אפשר להשקיע בו פחות.

הסאב-וופר

הסאב-וופר נועד להעביר תדירויות נמוכות במיוחד, מקובל להתייחס לתדירויות מתחת ל -40 הרץ כתחום העבודה של רמקול כזה.

סאב-וופר שאינו איכותי מספיק, או שאינו מותאם היטב למערכת - כפי שקורה אצל כמעט 100% מהמשתמשים - יסבול מאחת או משתי הבעיות הבאות:

1. צליל עמום, מהדהד ובלתי ברור עקב הווצרות גלים עומדים בחדר.
2. באס הנשמע מנותק לחלוטין משאר טווח התדירויות, בלתי הומוגני, שאינו מתמזג עם המוזיקה או הפסקול.

בעיות אלה מוחרפות במיוחד בשנים האחרונות, בשל נטיית יצרנים רבים להוסיף את מה שהם קוראים לו "סאב-וופר", למערכות הכוללות רמקולי מדף קטנים, ולטעון כי תוספת זו משלימה לרמקולים אלה את כל תחום התדירויות הנמוך. יחידות סאב-וופר אלו צריכות להתחיל לפעול מתחום תדירויות של 120 הרץ לפחות, ולכן אינן מסוגלות לכסות בצורה מדויקת גם תחום זה וגם את תחום הבאס התחתון האמיתי - 20 עד 40 הרץ.

התוצאה היא אחת משתיים: או שסאב-וופר כזה מכסה היטב את תחום התדירויות של הבאס העליון (40 עד 120 הרץ) - אם הוא בנוי ומתוכנן נכון, או שהוא מכסה את תחום התדירויות הנ"ל בצורה לא טובה - אם הוא מתוכנן לא נכון, או שהוא מנסה לעבוד גם בתחום התדירויות של הבאס העליון ושל הבאס התחתון גם יחד - ואז הוא ישמע בהכרח רע. בשני המקרים הראשונים שתיארנו, הרמקול כלל אינו סאב-וופר (למרות שהיצרן קורא לו כך) אלא פשוט וופר. במקרה השלישי, הרמקול אכן ראוי לכנוי סאב-וופר, אבל הוא ישמע בהכרח רע במצב זה, כיוון שממברנה שאמורה להיות מסוגלת להוציא סיגנל נמוך באמת (20 הרץ ומטה) תהיה איטית מאוד ותכניס עיוותים וחוסר דיוק רב בתחומי התדירויות הגבוהים יותר של הבאס העליון. האפשרות הרביעית והאחרונה, שיצרני מערכות כאלה אינם מספרים עליה, היא סאב-וופר שיהיה גם בעל איכות טובה וגם ירד ל - 20 הרץ ומטה. אבל סאב-וופר כזה יכול לעבוד רק מאזור ה - 40 הרץ בגבול העליון שלו, ולכן ניתן לחברו רק לרמקולים גדולים עם באס טוב משל עצמם.

בעיה נוספת עם הסאב-וופרים - גם כאלה שהם בעצם וופרים וגם כאלה שהם סאב וופרים אמיתיים - היא התאמתם לרמקולים האחרים במערכת. זהו נושא מסובך במיוחד, שלא כאן המקום להיכנס אליו, אולם ניתן להכליל ולהגיד שכדי שמערכת כזו תעבוד היטב, הסאב-וופר צריך להיות בנוי נכון, להיות מצויד במפצל תדירויות יקר ואיכותי, ושיש להשקיע הרבה מאוד שעות בכיוונו ובהתאמתו למערכת.

סאב-וופר "on a budget" הכרחי באמת רק לסוג אחד של משתמש - מי שחייב באס נמוך בכל מחיר, גם אם זה יהיה באס לא מדויק ועל חשבון האיכות הכללית. או במילים אחרות - למי שעושה מסיבות רועשות מאוד, שומע מוזיקת האוס, טראנס וכו'. או, כמובן, מי שרוצה לשמוע פיצוצים ורעידות בקולנוע ביתי ואינו מוטרד מכך שהתוצאה המתקבלת אינה "אמיתית". בכל מיקרה, אפקטים בסרטים מסונתזים על ידי מחשב ואינם נאמנים לאמת.

מה צריך, אם כך, לעשות מי שאינו מוכן לפשרות כואבות בתוצאה שהוא מקבל בבאס של המערכת? ובכן כך:

1. לקנות רמקולים קדמיים שיורדים נמוך בבאס - למרות שהגדרות היצרן לא ממש רלוונטיות לחדר מגורים/מוזיקה, מדובר בלא פחות מ - 30 או 35 הרץ (3 dB +).
2. אם רוצים תוספת באס, יש להוסיף לרמקולים אלה סאב-וופר איכותי - ורצוי מאד כזה המומלץ על ידי יצרן הרמקולים.
3. רצוי להשקיע בשני סאב-וופרים זהים כדי להקטין את עומס הגלים העומדים בחדר.
4. יש להשקיע הרבה מאד עבודה במיקום ובכיוון נכון של הסאב-וופרים - בדרך כלל מדובר בחודשים של כיוון מכיוון שצריך לחיות עם התוצאה של כל שינוי כזה פרק זמן לא קטן.